אודות

שלום.

שמי יוסף עובדיה בן 53, נולדתי בישראל, מילדותי הרגשתי שמשהו שונה אצלי משאר אחיי ואחיותיי, וחבריי לבית הספר, אולם תשובה לשוני הפנימי וההתנהגותי הזה לא היתה לי.

כבר בילדותי התנהגתי באובססביות להרבה דברים, אם בצורה חשיבתית, ואם בצורה התנהגותית, שבסיבתה סבלתי נורא חברתית.

בשנות העשרים לחיי התחיל להתפרץ אצלי האוסידי בצורה חמורה, וכך במשך עשרות שנים אני סובל מהפרעה טורדנית כפייתית.

מתוך הרצון הטוב לשתף ולעזור גם לעוד ועוד אנשים שסובלים כמוני, לכן החלטתי להעלות את כל התובנות שזכיתי להבין ולהשיג במשך השנים הללו, על ידי מאמרים וסרטונים שלשמחתי הרבה, עושים הרבה פעולות טובות אצל אנשים, ואפילו גרמו לאנשים לשינוי נפלא וקיצוני.

מקוה שאתר זה יהיה לתועלת עבור כל אדם ואדם באשר הוא, ושיזכה לרפואה והחלמה מהפרעה טורדנית זו.

בשבילכם ולמענכם

יוסף

ראיתי לנכון לשתף את הקורא בהכרת מחבר ספר החשיפה שכתב ספר זה, מתוך כונה ורצון לעורר אצל הקורא את כח הרצון להאמין שיש ביכולת כל אדם שחווה אובססיה טורדנית להתחיל בהדרגה לצאת גם הוא מתופעה זו שמלוה אותו חודשים או שנים רבות, ולזכות להחלמה לפי שיעור ומידה. ובד בבד לזכות למיומנות נפלאה שתעניק לו את היכולת לעמוד לנוכח אובססיות חוזרות במהלך חייו ,וכיצד לא לשוב ולהסתבך באובססיה ארוכת טווח. 
אנכי המחבר חויתי אובססיה טורדנית על פני עשרות שנים, שחויתי בהם סבל רב ולעיתים אפילו בלתי נסבל. וככל אדם שנחשף לאותה אובססיה ראשונית שמתחילה לבנות את עצמה במוחו של האדם, לא היו לי באותה העת שום תובנות מה מתחולל בקרבי, וכיצד ניתן להיפטר מזה. ומחמת אותו חוסר מודעות, לכן באופן אוטומטי פעלתי בכל מיני פעולות שגויות בכדי למגר את האובססיה הטורדנית, קרי את המחשבות הפולשניות שרדפו אותי יומם ולילה, וגרמו לי לדאגה ולפחד וחרדה מתמשכת. אולם לא השכלתי להבין שאני פועל בפעולות שגויות שהם בעצם ההצעות של האובססיה הטורדנית בכדי ללכוד אותי עוד ועוד ברשתה. וכך למעשה הלכתי ונלכדתי עוד ועוד באותה אובססיה ולא מצאתי שום דרך מוצא ממנה. 
למה לא פניתי לטיפול? למה לא סיפרתי לאף אחד על מצבי ועל מחשבותיי המוזרות והמפחידות? כי לא ידעתי שניתן לטפל בזה, או שזה מצריך בכלל טיפול, ומן הסתם זה יחלוף בעוד זמן קצר. אולם החודשים חלפו והצטרפו לשנים, ולא די שלא חל שום שינוי, אלא עוד שהמצב רק הלך והסתבך, ואליו התלוו כבר התיסכול 
הקדמה 
והייאוש וחוסר המוטיבציה, עד לאיבוד רצון לחיים ממש. 
לאחר כשבע עשרה שנים של אובססיה דאגנית וחרדתית שהשביתה אצלי כל חלקה טובה של שמחה ותקוה. בוקר אחד החלטתי להתחיל לחייך ולחייך ולצחוק ולשמוח בכח. וכך הלכתי עם זה במשך כמה דקות, והנה אני חש לפתע תחושות שלא חשתי שנים רבות שהייתי שרוי בהם באותה קדרות ועצבות, לפתע העצבות התחילה להתפוגג, הפחד והחרדה נחלשו, המחשבות שוב לא התרוצצו כמו קודם החיוך. זה מאד  נעם וקסם לי, ולכן המשכתי עם אותו חיוך במשך כל אותו היום, כשראיתי את התוצאות הנפלאות שלו, החלטתי לאמץ את החיוך גם ליום הבא, וכך מיום אל יום מצבי התחיל להשתפר ונחשף לפניי עולם חדש שלא הכרתי כבר שנים רבות.  
מחמת שהמוח שלי התחיל להיות משוחרר לחשוב מעתה גם על דברים אחרים, ולא להיות רק סביב אותה אובססיה ללא הרף, התחלתי להתבונן במחשבות עצמם וכיצד ניתן להחלים מהם. וכונתי להתבונן במחשבות, דהיינו להתבונן במהות השכלית שטמונה בהם. ואז התחלתי להשכיל ולהבין שהם דורשות ממני משהו. הם לא מטרידות אותי בחינם בכדי לענות אותי יומם ולילה, אלא הם דורשות ממני שאלמד מהם כיצד להגיע להישגים נפשיים ושכליים שלא היו בי מעולם. ושהם למעשה באו אלי באותה מטרה בכדי לשנות אותי. 
התחלתי להתבונן בחולשות הנפש שלי שעליהם למעשה נבנתה אותה אובססיה, ושללא אותם חולשות לא היה מקום לאובססיה להתבסס במוחי. נמצא שאם אתקן את אותם חולשות, אזי אצליח למגר את האובססיה הטורדנית הזו. 
הקדמה 
מה הם החולשות שנגלו במוחי? הפחד, הרגשנות, הכניעה למחשבות האובססיביות, העצבות, הכעס, חוסר הסבלנות [פקעת עצבים] ועוד.  
הפחד נובע מחמת חוסר גבורה ואומץ. הוי אומר שאני צריך להתחיל לעבוד על האומץ והגבורה ואזי אני לא אפחד. המחשבות עולות וצפות במוחי ואני נכנע להם פעם אחר פעם מחמת שאני מרגיש חוסר שליטה עליהם, אולם אם אצליח להגיע להישגים של שליטה מחשבתית והתנהגותית, אזי הם כבר לא יוכלו להמשיך ולהתבסס במוחי, וגם אצליח למגר אותם. העצבות רק מעכבת אצלי את אותה מוטיבציה, ולכן לא יהיה לי את היכולת ליישם את התוכנית שאני רוצה לבנות אם אמשיך להיות בעצבות, לכן אני צריך להתחיל לאמץ את החיוך שמוליד שמחה והרחבת הלב וכח חיוני המעניק תקוה ואמונה בכוחות הנפשיים הטמונים בי, ושעל ידי אותה השמחה אוכל להוציא אותם בנקל מהכח אל הפועל, ולאחר מכן אוכל כבר לעמוד בגבורה מול האיומים של המחשבות מבלי לחייך כלל .הרגשנות מהמחשבות נותנות להם מקום להתבסס במחשבתי, לכן עלי לאזן את הרגשנות שבקרבי. הכעס שנובע מההקפדה הלבבית על המחשבות הפולשניות, הכעס העצמי למה אני מניח להם לשוטט במחשבתי, למה אני נכשל פעם אחר פעם, כנראה שמגיע לי הענשה עצמית על התנהגותי זו [הערכה שגויה], כי אני לא משתדל מספיק בכדי למגר את התופעה הזו, ובמרבית הפעמים אף מסייע לה להתבסס במחשבתי, לכן אני צריך למגר את הכעס. אני צריך להגיע לסבלנות שכנראה היא ממני והלאה לפי קוצר הרוח שאני חש בו באופן תמידי, כי בלי סבלנות וסבלנות, בודאי לא אוכל להתמיד באותה משימה שהצבתי לעצמי.  
כל אלו החולשות שבנפש שלי צריכים לקבל שינוי מהותי, ולא משהו ארעי, אלא שינוי יסודי שתלוי בהמון 
הקדמה 
עבודה עצמית, ובהתמדה עיקשת עד להשגת היעד המיוחל במלואו, או לפחות במרביתו. 
ואני חושב ומתמיה כיצד ניתן לשנות את אותם חולשות ולהחליפם בחוזק נפשי בכל האמור לעיל. ואז בחשיבה עמוקה ומתמדת אני מתחיל לסגל לעצמי צורת התנהגות שונה ממה שהתנהגתי עד כה. וככל שאני מצליח לעלות על כלי העבודה שהם אלו שאני אמור לצאת עימהם לדרך הארוכה בכדי להגיע לאותה הצלחה, אני יושב כבר באותו היום ומעלה את אותם תובנות ועצות על הכתב בכדי לזכור ולאמץ אותם על ידי תירגול יומיומי . 
כך התחלתי ליישם את הכלים בפועל. הבנתי שבשביל לזכות לאומץ לב, אני צריך להתנהג באומץ ולהחשף לאותם מחשבות, ולהפסיק מפעולות מנע, ובכל מיני הרגעות מילוליות והתנהגותיות. כמובן שההתחלה הייתה קשה, אולם בשונה מהעבר ,עתה אני הפכתי להיות הבוס והקובע להחשף לאותם דברים שכה חששתי מהם, ולהשתדל שלא להכשל עוד כמה שניתן ואפשר לי לפי כחי. אמנם נחלתי המון כשלונות בדרך, אבל השתדלתי להביט על ההצלחות המועטות ולשמוח בהם, ולקבל דרכם עידוד שאני בדרך הנכונה, ובדרך להחלמה שלי. וכך הגיתי במחשבתי במשך הזמן עוד תובנות נוספות, ועוד כל מיני כלים נוספים לעבודה, והתחלתי להתאמן דבר יום ביומו, וככה המצב שלי התחיל לקבל שינוי מהותי. ואת כל הכלים והתובנות הללו העלתי על הכתב, והייתי חוזר וקורא אותם בכדי לקבל חיזוק ורצון להמשך הדרך.  
באותם השנים לא נחשפתי לעצם הבעיה שלי, כי מפאת עצם היותי אדם חרדי שומר תורה ומצוות, מטבע הדברים לא היה לי מכשיר טלויזיה, ולא אינטרנט, ולא עיתון, ממש מנותק מהעולם החיצון. גם לא היה מי שיכל לעזור לי, כי לא סיפרתי כמעט לאף אחד על מצבי, 
הקדמה 
וגם כשנחשפתי לפני מישהו, אזי גם הוא לא היה מודע לדבר הזה שאני עובר, ולכן לא זכיתי באותם השנים לתובנה נכונה לבעיה שלי.  
כמובן שלא עלה בדעתי ללכת ולחפש איזה ספר שמדבר מהבעיה שלי, כי חשבתי שזו בעיה אישית פרטית שלי, ואין מי שעובר את זה בעולם כולו. ולחשוב שזו בעיה פסיכולגית, בכלל לא עלה בדעתי, כי לא קישרתי את זה לשם. מה שכן, אולי יש בי איזו רוח רעה, ואולי כישוף מהעבר, וכל מיני אמונות כאלה ואחרות, אבל לא עלה על דעתי שיש כאן בעיה פסיכולגית שדורשת טיפול, ושעל ידו ניתן להגיע לשינוי מהותי ולפתרון למצב שלי. 
עד שיום שישי אחד הגיע לביתי עיתון חרדי, שבו דיברו מהבעיה שלי, ואז אני רואה שם כתבה שמדברת על הבעיה שלי. השמחה מילאה את ליבי, וואי הנה מדברים מזה, מכירים את זה, זה לא רק אני, מספרים לי שעוד רבבות בני אדם סובלים כמוני. אולם ההצעה שלהם היתה לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר. אולם המוח שלי מיד ניטרל את זה על הסף. מה אני אלך לפסיכולוג, או לפסיכיאטר? לא יקום ולא יהיה! [כמובן שזו שגיאה חמורה, והמלכודת המרכזית של האובססיה בכדי להמשיך ולהתבסס היטב במוחו של האדם].  
לאחר מספר שנים מאז שחיברתי את ספרי זה בחלקו הרב, נחשפתי לספר פסיכולוגי, וראיתי שם שהדרך שאני הולך בה ,ברובה כבר נהגתה על ידי מומחים וחוקרים בעולם כולו. אלא שבספרי יש נופכים נוספים שלא נהגו עדיין בשום ספר פסיכולגי [לפי מה שידוע לי עד כה], מהסיבה שספרי זה נסוב סביב הנפש שבאדם, ולא רק סביב המוח. כי המוח הוא כלי שרת של הנפש, ואם מכירים את הנפש, אז יכולים להגיע לחקר יותר עמוק, ולהבין מה הצרכים שלה, ומה היא דורשת בשביל השינוי המהותי, וההחלמה השלימה.  
הקדמה 
וכך מזמן לזמן התחלתי להגיע לעוד ועוד תובנות נוספות, ופסלתי דברים קודמים שחשבתי אותם ליעילים. וכן חידדתי כל מיני כלים אחרת ממה שהבנתי אותם בתחילה, עד שהספר קיבל צביון יותר מקצועי וקרוב אל האמת הברורה שעל ידה יכול כל אדם להגיע להישגים נפלאים, וכל מה שנדרש מההאדם זה כח רצון שאמור להתחדש באדם פעם אחר פעם, בכדי לא להתייאש מאותה מלאכה עד לשלמותה. 
למעשה מה שמצטרף פה בספר זה, לבד מהעצות והכלים המעשיים, הוא נסיון החיים הפרטי והאישי שלי שפרוש על פני עשרות שנים של אובססיה טורדנית, מה שעוזר לי להבין קצת יותר אדם שחווה אובססיה טורדנית, מה בדיוק חולף במחשבתו, מה הם השגיאות שהוא הולך בהם מבלי שימת לב, כיצד לנווט אותו בצורה שונה אל הדרך הנכונה, ולשכנע אותו כן ללכת לטיפול פסיכולגי מקצועי מסודר, ולא להזניח את המצב שלו ולחשוב שזה כבר יחלוף ויעבור יום אחד לבד. 
את ההחלמה שלי לפי שיעור ומידה, אני רוצה לחלוק עם הזולת, דהיינו עם שאר האנשים שסובלים מהאובססיה הטורדנית הזו שמשביתה אצלם כל חלקה טובה של שמחה, ושל חיוניות. לכן כתבתי את הספר הזה בכדי להעניק לאחר את אותם תובנות ועצות בתוכנית מסודרת, שככל שהאדם יילך עימה, ויתמיד בה בודאי שהוא יזכה לראות שינוי מהותי מהאובססיה שהוא חווה, ואף בשאר תחומים בחיים. 
חשוב להזכיר שאין בספר זה לבדו בכדי להגיע להחלמה הדרושה, אלא על ידי מטפל מקצועי שמומחה בתחום ], ולערוך עימו מפגשים c.b.t הזה [מומלץ טיפול מסודרים שבהם ועל ידם ניתן ליישם את הספר הזה בתוספת התירגולים המסודרים שימסרו על ידי המטפל המקצועי, וההשגחה שלו שהדברים אכן מיושמים בצורה הנכונה, ובחידוד הדבר היטב.