מהו שורש הפחד

istockphoto-1048227100-612x612.jpg

   אם אני מפחד

  סימן שאני כועס

 

אם אני לא כועס, אני לא מפחד!

אמנם הפחד אינו נעים, ולעיתים קשה מאד לשאת אותו, אבל הוא נחוץ ביותר. הפחד הוא מנגנון הגנה ושמירה לאדם, שלא יקח סיכונים גבוהים שבהם הוא עלול להסתכן.

לעיתים אנו רואים צעירים הנוסעים בנסיעה מופרזת שמסכנת את חייהם ואת חיי הולכי הרגל. לא שהם מושללים מהפחד, אלא שהערך לחיים שלהם, ושל האחרים הוא נמוך מאד, ולכן הפחד אינו מהוה איום אצלם. אולם מי שערך החיים שווה ערך אצלו, אז הוא נזהר בכל דבר העלול להוות אצלו סיכון לחייו, או לחירותו.

מטרת הפחד, היא לעורר את האדם, לבעיה קיימת שיש צורך לטפל בה. כנזכר לעיל, הפחד הוא תולדה של הכעס העצור בלבו של האדם. יש אדם שכועס, ואף מבטא את כעסו, ולכן הוא אינו פוחד. אבל אדם שאינו רוצה לבטא את כעסיו העצורים מכל מיני סיבות, אז באופן אוטומטי הוא יתחיל לפחד, עד לכדי פחד משתק.

בכדי להפיג את הפחד, צריך להתבונן בשכל נבון על מה שאני מפחד ממנו, ולשאול את עצמי למה אני מפחד? ממה אני מפחד? ולנתח במחשבתי את הדבר שאני מפחד ממנו, ולראות האם הוא שווה לפרופרציות של הפחד המתגלה בליבי. ולעיתים רבות ניתן לראות שאין פרופורציה נכונה בין הפחד לבין הדבר שאני מפחד ממנו.

ככל שהאדם יתחיל להרגיל את מחשבתו בצורה זו, ככה הפחד ילך וייעלם, כי כשאין כעס, אז אין פחד!

התמודדות עם מחשבות טורדניות

‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎

רבים הם האנשים שסובלים ממחשבות טורדניות, ולעיתים רבות הם הופכות להיות אף כפייתיות עבורם. ובפרט כאשר למחשבות הטורדניות מתחיל להתלוות כעס עצור, ופחד משתק, וממילא זה גורם לירידה משמעותית במצב הרוח, ואף לאיבוד מוטיבציה וחשק ורצון. ובפרט שהרצון כל כך עז להפטר מהמצב הכפייתי והלא נעים הזה, אבל כל מאמציהם להפטר בכוחות עצמם מהאובססיה הטורדנית על פי רוב אינם צולחים, וזה מכניס אותם לתיסכול ולייאוש.

אם כן כיצד כן ניתן להיפטר

מאובססיה טורדנית זו?

כאשר נעמיק בהשתלשלות המצב נוכל להבין היכן בעצם טמונה לה רפואתם, והחלמתם ממצב אובססיבי זה, אשר לעיתים מתפרס על פני שנים ארוכות.

א. מחשבה פולשנית

ב. הקפדה לבבית על המחשבה

ג. כעס פנימי שגורר בעקבותיו את הפחד

ד. הצטברות של לחץ נפשי ופחד מתמשך גורר בעקבותיו חרדה.

ה. בריחה מתמדת מהמחשבה הפולשנית, או האבקות ומלחמה תמידית עם המחשבה הפולשנית, אשר גורמת לתשישות הנפש ועייפות.

ו. הכישלונות החוזרים שוב ושוב על עצמם, גוררים את האדם לחשיבה, שהוא מאבד שליטה עצמית, ויכולת לעמוד לנוכח המחשבה המאיימת.

ז. המנעות ומפגש עם המחשבות, או עם המקומות שמפחידים הולכים ויוצרים את האובססיה הטורדנית ביתר שאת.

התרופה היותר חזקה להפטר מהאובססיה המחשבתית מוגדרת במילה אחת "אומץ".

האדם צריך להתחיל לגלות את כוחות הנפש שלו שחבויים בתוכו, ולהתחיל לפתח לעצמו אמיצות לב. וגבורה נפשית.

החשיפה

 

מתוך ספר החשיפה - פרק ד

לפני שניגע בטיפול החשיפה המלא שיובא בפרק זה, ברצוני לחדד כמה נקודות חשובות שיש בהם בכדי לתת תובנה נכונה לאדם שחווה תחושות של פחד וחרדה, בין שזה נובע עכב מחשבות אובססיביות בעלות אופי מפחיד וחרדתי, ובין כשזה נובע עכב משבר מסוים שהאדם חוה בסמוך להופעת החרדה.

משבר הוי אומר כל מיני סיבות מלחיצות ומדאיגות שגרמו לעולם רגשות סוער, שבעקבותיו התפרצה לה החרדה, כגון הפסקת עבודה, או גירושין, או חולי מסוים.

למעשה כל מי שנפגש בפעם הראשונה בחייו בהתקפת חרדה, קשה יהיה לו להסביר ולפרט לגורמים את התופעה שחלפה עליו. כל אחד יגדיר אותה במילים שלו ובמשפט קצר, כי קשה לו להבחין בכל המרכיבים של החרדה, לכן יהיה קשה לו לטפל בה באופן עצמאי. דהיינו לדעת כיצד ניתן לטפל בה ולמגר אותה. הדבר היחיד שיתעורר במחשבתו של האדם, הוא רק הרצון העז, לא להפגש שוב עם הדבר הנורא והכואב הזה. אולם כשהוא יחוה שוב ושוב התקפות חרדה נוספות חלילה, אזי הוא יתחיל לאבד מוטיבציה וחשק, ויתחיל אפילו להתכנס סביב עצמו בכל מיני המנעויות ממפגשים עם דברים המזכירים לו ואפילו במעט את החרדה. עד שבמשך הזמן האדם עלול למצוא את עצמו נמנע מהמון דברים סבירים שכל בני האדם עושים אותם בפשיטות בחיי היומיום. ובמילים אחרות האדם נכנס לתוך "הכלא של החרדה" על ידי המון פיתויים שהחרדה הציעה לו בתור פתרונות "יעילים" לבעיה שלו. כגון התנהגויות של ניטרול ודיכוי המחשבה האובססיבית, והסחת דעת מכוונת ממנה במטרה להגיע לרגיעה. וכשהוא יחוש במעט רגיעה, זה יגרור אותו לפתיון הזה פעם אחר פעם, עד שהוא יחוש שהוא נלכד במלכודת החרדה, ולא די שהחרדה לא באה על פתרונה על ידי פעולות הניטרול וההמנעויות, אלא הוא פשוט פיטם אותה עוד ועוד, ולכן היא התחזקה והתעצמה במשך הזמן.

זכור: "הניטרולים וההמנעויות ממפגש עם החרדה [דהיינו, עם המחשבה הדאגנית, תחושה או רגש], הם הפתיונות של החרדה בכדי להתעצם עוד ועוד נגדך, ולגרום לך לתיסכול ולייאוש ולעצבות, ולזעמים וכעסים".

בהמשך הפרק נרחיב בפרטי עניין זה בכדי שהאדם יוכל להבין היכן פתיונות החרדה מונחים אצלו, וכיצד ניתן למגר אותם במטרה לעמעם את החרדה, וגם לא לפחד מלהפגש עימה שוב ושוב.

תחילה נבאר מהו פחד, ומה היא חרדה? ומקודם שנענה תשובה לשאלה זו, נבהיר שמתן תשובה זו בא במטרה להעניק לאדם תובנה נכונה עם מה שמתחולל עימו, דהיינו בתחושות הפיזיולגיות, ולאן הם משתייכים, האם לפחד, או לחרדה. והתובנה הנכונה בדבר זה תוכל להעניק לאדם יכולת למדוד בסולם מספרי [כפי שיבואר להלן] את רמת הפחד, ולעומתה את רמת החרדה, ואת המשכותו של הפחד, ואת התמשכותה של החרדה, כי על פי רוב הם לא מקבילות יחד מתחילה ועד סוף.

פחד: פירושו "בהלה" ראשונית מידיעה חדשה, או ממחשבה פולשנית לא רצויה שהופכת להיות טורדנית, ומעוררת שוב את תחושת הפחד ולעיתים אף בהתעצמות יתירה.

ידיעה חדשה: יכולה להיות הודעה שהודיעו לאדם על חולי מסוים שהתגלה בבדיקות הדם שלו. או שהודיעו לאדם על פיטוריו ממקום עבודתו וכו'. או שמיעה או קריאה של ידיעה בחדשות. פחד זה שהתעורר תכף בלבו של האדם, והתגלה בתסמינים של חום פנימי מתפשט וזיעה קרה, יכול להמשך זמן קצר על פי רוב, ולשוב פעם אחר פעם כשהאדם יזכר במחשבה הראשונית שגרמה לו לפחד הזה, ואז הפחד יתעורר לנוכח זיכרון מחשבה זו עם תסמיניו.

הפחד מתגלה עכב חשבון שמתחולל בתת המודע של האדם, שבחלקו האדם שם לב אליו, כגון מחשבות נוספות אשר הופיעו ברצף עכב ידיעה זו, והם למעשה שעוררו את עוצמת הבהלה והפחד שהתגלה. אמנם חלקם של המחשבות היותר עמוקות לא חלפו בגילוי במחשבתו של האדם, אבל גם הם הצטרפו למחשבות המגולות לעורר את רמת הבהלה והפחד.

כי דרך האדם בהשקפה ראשונה להסתכל רק על קצה הקרחון, ולא על כל מרכיביו. אולם אם האדם היה מתבונן בשכלו ומעמיק במחשבות, אז הוא היה יכול להבין למה עוצמת הפחד היתה כל כך גדולה מידיעה כזו. דהיינו שמחשבת האדם העמוקה חושבת על כל ההשלכות הצפויות עכב ידיעה זו, ולנוכח רצף המחשבות הידועות, והמחשבות שהיו ספונות וטמונות מאותו הרצף, כל אלו הולידו את עוצמת הפחד והחרדה.